← פטגוניהPATRIMONIUM · CUADERNOS DEL SURמקורות
הנוף הסלעי של כף הורן ואלבטרוס מעל האוקיינוס

צ׳ילה · 56° דרום · הארכיפלגים הדרומיים

כף
הורן

כאן האוקיינוס פותח את האופק,
והזיכרון ממשיך לשכון.

צילום: Liam Quinn · CC BY-SA 2.0 · רזולוציית התמונה הותאמה באמצעות ויקישיתוף.

01 — סף

היבשה
נעשית ים

בכף הורן החוף חדל להיות גבול ברור. הסלע עולה מן המים, הרוח משנה כיוון בין האיים והאוקיינוס ממלא כמעט את כל האופק. הנוף כמו מסתיים, אך קשריו נמשכים אל תעלות ארץ האש ואל אנטארקטיקה.

הכף נמצאת בקצהו הדרומי של האי הורן שבצ׳ילה, סמוך לקו הרוחב 56° דרום. היא חלק מקבוצת האיים המוגנת בפארק הלאומי קאבו דה אורנוס. מדרום נפתח מעבר דרייק, החיבור האוקייני הרחב בין דרום אמריקה לחצי האי האנטארקטי.

חשוב להבחין בין קני המידה. הכף היא לשון יבשה; הורן הוא אי; הפארק מגן על ארכיפלג; והשמורה הביוספרית קאבו דה אורנוס מקיפה שטח יבשתי וימי גדול בהרבה. פוארטו ויליאמס, באי נווארינו, היא המרכז המנהלי של מועצת קאבו דה אורנוס ושער להכרת האזור.

הביטוי ״סוף העולם״ מבטא חוויה של ריחוק. למי שחיו והפליגו כאן, המרחב הזה הוא גם בית, דרך, זיכרון ומקום מפגש.

גאוגרפיה: חיל הים של צ׳ילה · היקפי ההגנה: MMA ו־ UNESCO.

56° דרוםקו הרוחב המשוער של הכף
63,093 הקטרהפארק הלאומי קאבו דה אורנוס
1945הקמת הפארק הלאומי
2005שמורה ביוספרית של אונסק״ו

02 — מים וזמן

אופק
בתנועה

ההיפרדות הגאולוגית בין דרום אמריקה לאנטארקטיקה פתחה בהדרגה מסדרון ימי. תולדות מעבר דרייק שייכות לזמן העמוק הזה: שינויים טקטוניים וזרימת האוקיינוסים שינו את הקשר בין היבשות והשתתפו בארגון מחדש של האקלים הדרומי.

כיום הזרם המקיף את אנטארקטיקה עובר במעבר ומחבר את אגני האוקיינוסים הגדולים שסביב היבשת. עוצמתו נובעת מפעולת הרוחות ומשילוב מורכב בין צפיפות המים, תבליט קרקעית הים והפרשי לחצים.

על פני הים הכף חשופה לגלים ולמערכות מזג אוויר סוער החוצות מרחבי ים גדולים. מיעוט מקומות המחסה, משבי הרוח והשינויים המהירים בתנאים מסייעים להסביר את המוניטין שלה בקרב ימאים.

דימוי של קו נראה לעין המפריד כאן בין שני אוקיינוסים מפשט מערכת רציפה. השקט והאטלנטי מתקשרים באמצעות גופי מים, זרמים ומערבולות; השמות מסדרים את המפה, והים ממשיך בתנועתו.

זמן גאולוגי עמוק: British Antarctic Survey · זרימת האוקיינוסים: Marshall ועמיתיו, 2015.

אלבטרוס שחור־גבות מעל האוקיינוס מול כף הורן
אלבטרוס מול כף הורן · Liam Quinn · CC BY-SA 2.0.

03 — צמחייה

לצמוח קרוב
לקרקע

היער הדרומי משתנה בגובהו וברציפותו. מקומות מוגנים, מדרונות חשופים וקרקע רוויה מציעים תנאים שונים לחיי הצומח.

ירוק־עד

קויגואה
מגלני

Nothofagus betuloides. עץ אופייני ליערות הלחים של הדרום. בפארק הוא מופיע בתצורות נמוכות ובכתמי יער המתחלפים בצמחייה פתוחה.

יער לח

קנלו

Drimys winteri. משתלב בחברות יער לצד הקויגואה המגלני. זיהויו מאפשר לעקוב אחר רציפות יער הגשם עד לארכיפלגים הדרומיים.

תפוצה מקומית

ניירה ו־
לניאדורה

Nothofagus antarctica ו־ Maytenus magellanica. CONAF מתעדת אותם באזורים קטנים בפארק; נוכחותם אינה מעידה על תפוצה אחידה בכל האיים.

נוף פתוח

צמחי כרית
וביצות כבול

חברות נמוכות, דגניים חופיים וצמחיית כבול משלימים את הפסיפס. מרחוק הם נראים ככיסוי רצוף; מקרוב מתגלות צורות צמיחה רבות.

הצמחייה הננסית היא דרך לתפוס מקום בתנאי חשיפה ולחות. מבט המתמקד רק בגובה העצים מחמיץ חלק גדול מהמגוון התומך בנוף הזה.

מיני הפארק ותצורות הצומח: CONAF. ההקשר הבוטני והאיי: Rozzi, Charlin, Ippi ו־Dollenz, 2004.

04 — יערות זעירים

עושר
המבקש זכוכית מגדלת

גזע אחד יכול להכיל נוף שלם. על קליפתו יוצרים טחבים, טחבי כבד וחזזיות משטחים מורכבים שהמבט אל האופק אינו חושף.

האזור האקולוגי התת־אנטארקטי של מגאיאנס הוא מוקד עולמי של מגוון טחבים. אונסק״ו מציינת יותר מ־450 מיני טחבים ויותר מ־300 מיני טחבי כבד: יחד יותר מ־5% מהטחבים המוכרים בעולם. הנתונים מתארים את האזור האקולוגי ואת הקשר השימור שלו; הם אינם מצאי של האי הורן.

טחבים וטחבי כבד הם צמחים קטנים שמבנם שונה מזה של עצים. החזזיות, הנראות לעיתים לצדם, הן שותפויות של פטרייה ויצור המבצע פוטוסינתזה. הרעיון של ״יערות זעירים״ מזמין להבחין במגוון בלי לטשטש את ההבדלים.

הפארק האתנובוטני אומורה בנווארינו הפך את ההתבוננות הזאת למחקר, לחינוך ולתיירות אקולוגית עם זכוכית מגדלת. שינוי קנה המידה משנה את חוויית הדרום: העניין עשוי להימצא סנטימטרים מן הקרקע ולדרוש יותר תשומת לב מאשר תנועה.

גם ההבנה שלנו את מורשת הטבע משתנה. היצור הקטן, הקליפה הלחה והמים המקיימים את בית הגידול ראויים לדאגה גם כשאינם נכללים בתצלום פנורמי.

המגוון האזורי: תוכנית האדם והביוספרה של אונסק״ו · מחקר ותיירות אקולוגית: המכון לאקולוגיה ולמגוון ביולוגי · נקודת המבט של החוקרים: Rozzi ועמיתיו, Diversidad y belleza.

05 — ביצות כבול

הקרקע
שומרת מים

ביצות כבול הן בתי גידול לחים שבהם הצטברות חומר צמחי עולה על פירוקו ונוצר כבול. מים, טמפרטורה ומחסור בחמצן בקרקע משתתפים באיזון הזה. קרקע הנראית מוצקה עשויה להכיל שכבות רכות, רוויות מים ואיטיות בצמיחתן.

בנופי הדרום חברות אלו משלבות צמחים קטנים, חלקים מוצפים ומשטחים של צמחייה צפופה. ערכן רחב ממראן: הן אוגרות פחמן ומסייעות בוויסות המים. מיפוי המשרד לאיכות הסביבה מציג את הכבול ככיסוי קרקע חשוב בתוך הפארק.

שמירתן דורשת תשומת לב למבנה. פריצת נתיב, ניקוז או שינוי משטח לח משנים את היחסים בין מים, צמחייה וקרקע. השיקום אינו מתקדם בקצב של עונת תיירות אחת.

Centro Internacional Cabo de Hornos חוקר חילופי גזי חממה בביצות כבול וביערות תת־אנטארקטיים, ובהם הבדלים בין סביבות והשפעות של מינים פולשים. הניטור חשוב כי הפחמן האגור והפליטות של בית גידול לח תלויים בתהליכים שונים. הבנתם דורשת מדידות, ולא רק תמונה של נוף שלם.

כיסויי קרקע ותפקודים: MMA · הפארק הלאומי קאבו דה אורנוס · מחקר: CHIC · Centinelas del Cambio Climático.

06 — בעלי חיים

חיים בין
האוויר למים

את עולם החי מבינים דרך סביבותיו. אי, חוף, תעלה ואוקיינוס פתוח מציעים משאבים שונים; אין לצפות לאותם מינים בכולם.

הארכיפלג והחוף

ציפורים בשוליים

CONAF מתעדת בהקשר של הפארק קרקרה מפוספסת (Phalcoboenus australis), שחף דומיניקני (Larus dominicanus) ויסעור ענק דרומי (Macronectes giganteus). בתצלום בעמוד נראה אלבטרוס שחור־גבות מול הכף.

הציפור עשויה להיראות תלויה מעל המים, אך היא נמצאת במרחב של אכילה, תנועה ומנוחה. נקודת תצפית מספקת תמונה אחת; הבנת אוכלוסייה מחייבת לחקור עונות ומסלולים.

CONAF · התיעוד הצילומי של Liam Quinn.

מימי הדרום

יונקים ימיים

אריות ים ולווייתנאים הם חלק מעולם החי של הסביבות האלה. בין הרישומים של CONAF מופיעים דולפין פיל (Lagenorhynchus australis) ודולפין צ׳יליאני (Cephalorhynchus eutropia).

תיעוד נוכחות באזור אינו מבטיח מפגש בהפלגה. התצפית תלויה במקום, בתנאים ובהתנהגות בעלי החיים; שמירת מרחק מונעת ממנה להפוך למרדף.

CONAF · חיות בר.

נווארינו · ההקשר האזורי

גם ליער יש קול

באומורה נחקרות ציפורים כגון נקר מגלני (Campephilus magellanicus), ריאדיטו קוצני־זנב (Aphrastura spinicauda) ואלניה לבנת־ציצית (Elaenia albiceps), לצד יצורים מימיים פחות בולטים.

רישומים אלה מתייחסים לסביבות נווארינו. הם מרחיבים את ההבנה של השמורה הביוספרית, אך אין להעתיקם אוטומטית לאי הורן. מגוון בתי הגידול הוא חלק מהעושר האזורי.

IEB · פארק אומורה.

07 — היער השקוע

החוף
ממשיך למטה

מן הסירה אנו רואים את פני המים. מתחתם מוסיפים יערות האצות ממד נוסף למרחב.

החופים התת־אנטארקטיים מקיימים תצורות של אצות חומיות גדולות, ובהן הקלפ הענק המכונה מקומית וירו: Macrocystis pyrifera. המבנים שלהן יוצרים בתי גידול ומשתתפים בקשרי הזנה, רבייה ומחסה של יצורים רבים. בעלי החיים הנלווים תלויים בתנאים המשתנים בין תעלות מוגנות לאזורים חשופים.

מחקרים אזוריים בוחנים את מגוון החברות ואת תגובותיהן למפלֵי אור, מליחות וטמפרטורה. הפשרת הקרח וערבול המים הופכים את ההשוואה בין פיורדים לחוף האוקיינוס למעניינת במיוחד.

האצות מחברות גם בין מגוון ביולוגי לחיי אדם. מינים חשובים לדיג, כמו קיפודי ים וסרטני מלך, משתמשים בסביבות האלה. לכן שימור ימי מחייב להתייחס לבית הגידול, למשאבים ולאנשים העובדים בים.

מבנה היער התת־ימי נע עם המים, וערכו בקשרים שהוא מאפשר. הכף הנראית היא חלק מנוף שרוב שטחו נותר שקוע.

CHIC · אצות ומגוון ביולוגי במגאיאנס · Rodríguez ועמיתיו, 2024.

08 — מרחב יגאן

לפני השם
Hoorn

השם האירופי הגיע למרחב שכבר היו בו תושבים, ידע ודרכים משלו להתמצאות.

עולמם של בני יגאן נקשר היסטורית לתעלות שמדרום לארץ האש, מביגל ועד ארכיפלגי כף הורן. נווארינו, אוסטה ואיי הדרום היו חלק ממרחב ימי שבו נעו בהפלגה ולאורך החופים.

דוח הוועדה לאמת היסטורית וליחסים חדשים מתאר עם של שייטי קאנו, שחייו חיברו מקומות מחסה, חופים ומשאבי ים. קריאת המרחב מחייבת להיפרד מהרעיון שמים בהכרח מפרידים: הם גם מחברים, מוליכים ומאפשרים לשוב.

הארכאולוגיה מתעדת היסטוריה ארוכה של התיישבות באזור. יש לפרש את השרידים בהקשרם, ואין בהם הרשאה לזהות ללא הסתייגות כל אתר עתיק עם קהילה בת זמננו. עומק ההתיישבות ותולדות עם יגאן קשורים, אך אינם קטגוריות זהות.

הצבת בני יגאן כאן אינה מוחקת עמים דרומיים אחרים. לקווסקר, לסלקנאם ולהאוש היו מרחבים ונתיבים היסטוריים שונים, לצד מגעים ביניהם. ״מארץ האש״ הוא תיאור גאוגרפי רחב, לא שפה אחת או תרבות יחידה.

מרחב ומגעים: Comisión de Verdad Histórica y Nuevo Trato · Los Yagán · הקשר ארכאולוגי: Museo Territorial Yagan Usi.

09 — לחיות בים

הקאנו
והאש

סירות הקליפה שילבו ידע בחומרים, בבנייה ובשיט. הן העבירו אנשים ורכוש, אפשרו גישה למשאבים וחיברו מחנות. בחירת חוף לנחיתה הייתה כרוכה במזג האוויר, במחסה ובאפשרות למצוא מזון.

האש ליוותה את היומיום במחנות, וניתן היה לקיימה בסירות על בסיס שהגן על המבנה. התיאורים ההיסטוריים מתעדים גם ליקוט רכיכות, צלילה שביצעו נשים וציד בעלי חיים ימיים. הפרקטיקות נשענו על ניסיון, שיתוף פעולה ולמידה.

כדי להבין את הטכנולוגיה יש לראות את המערכת כולה. קליפה, עץ, סיבים, כלים והכרת המים נקשרו לחיי החברה. הקאנו לא היה רק חפץ לחציית מרחק; הוא סייע לקיים דרך חיים.

פרסום FUCOA על עם יגאן משלב היסטוריה וסיפורים שחלקו אנשי הקהילה. קריאת קולותיהם מאפשרת לצאת מסיפור הנבנה רק בידי צופים מבחוץ. לזיכרון יש יוצרים: מי שמוסר סיפור קובע גם במה לשתף ואיך לספר.

חיי האבות וסיפורים: Gleisner ו־Montt · Yagán, FUCOA, 2014 · ההקשר ההיסטורי של הקיום: Memoria Chilena · Yámanas.

10 — מפגשים ושברים

מחירו
של המגע

גידול בתנועת הספינות, המיסיונים והקולוניזציה שינו עמוקות את חיי עמי הדרום. אצל יגאן, מגפות שהובאו מבחוץ ושינויים במרחב ליוו ירידה חמורה באוכלוסייה. אי אפשר לנתק את שינויי היישוב והמנהגים מאי־השוויון הזה.

סיפורי חוקרים ומיסיונרים משמרים מידע חשוב, אך גם את הקטגוריות והדעות הקדומות של תקופתם. תיאור ישן אינו מבט ניטרלי. קריאה ביקורתית שואלת מי מתבונן, לשם מה ואילו קולות נותרים בחוץ.

כיום עם יגאן מקיים קהילה, זיכרון ותהליכי התחדשות תרבותית. אובדן דוברי השפה והפגיעות ההיסטוריות דורשים תשומת לב, אך אינם הופכים את הצאצאים לדמויות בעבר סגור.

השבת חפצים מאוסף גוסינדה לפוארטו ויליאמס מציגה יחס אחר למורשת. בטקס ראשון ב־2019 הושבו שלושה פריטים, ובהמשך התקיימו השבות נוספות בהשתתפות הקהילה. החפצים חוזרים לקרבת משפחות המכירות את שימושיהם וסיפוריהם, ויכולים לשמש לחינוך, לדיאלוג ולהמשכיות תרבותית.

תמורות היסטוריות: הספרייה הלאומית · Memoria Chilena · השבה והשתתפות: Museo Territorial Yagan Usi ו־ השירות הלאומי למורשת תרבותית.

11 — הנתיב האירופי

שם
על המפה

ב־29 בינואר 1616 תיעדה משלחתם של וילם סכאוטן ויאקוב לה מר את המעבר ליד הכף בספינה Eendracht.

הם קראו לה Kaap Hoorn, על שם העיר ההולנדית הורן. הצורה הספרדית ״Hornos״ משמרת את השינוי שעבר השם. לשיט האירופי פתח המסלול חלופה בין האוקיינוסים מדרום למצר מגלן.

התאריך מציין אירוע בתולדות החקר והתנועה המסחרית האירופית. ההיסטוריה האנושית של המרחב עתיקה בהרבה. הכרה בהבדל מאפשרת להבין את האירוע בלי להפוך את התושבים שקדמו לו לחלק בלתי נראה בנוף.

ההפלגה סביב הכף השתלבה ברשתות חליפין למרחקים ארוכים. קשייה נחקקו ביומני מסע, במפות ובזיכרונות הצוותים. נתיב ימי היה גם רצף החלטות: לנצל תנאי מתאים, למצוא מחסה או לקבל עיכוב.

לכן המוניטין של הכף משלב גאוגרפיה וניסיון. לרוח יש היסטוריה פיזיקלית; הפחד, המיומנות והזיכרון של צוות שייכים לקנה מידה אחר. שניהם נפגשים במסלולים שהמפה מציירת בפשטות לכאורה.

תאריך, משלחת ושם מקום: חיל הים של צ׳ילה · ציון אירועי 1616 · הקשר ימי והיסטורי: FUCOA · Yagán.

12 — מפות ומבטים

גם מדידה
מחוללת שינוי

במאה ה־19 ערכו משלחות הספינות Adventure ו־ Beagle סקרים הידרוגרפיים ותיאורים של חופי הדרום. פיליפ פארקר קינג ורוברט פיצרוי השתתפו במסעות האלה. צ׳רלס דרווין הצטרף למסע השני של Beagle, שהחל ב־1831.

המיפוי שיפר את ההיכרות עם תעלות, מעגנים וחופים. הוא גם ביסס דרך לייצג את המרחב באמצעות שמות, מדידות ומסמכים שהופצו הרחק מן המקומות המתוארים.

תולדות המשלחות כוללות יחסים בלתי שוויוניים מאוד עם ילידי ארץ האש. ב־1830 לקח פיצרוי לאנגליה ארבעה ילידים באירוע של לכידה ועקירה; שלושה חזרו בהמשך. יש לראות בהם את גיבורי חוויית העקירה שלהם, ולא אנקדוטה במסעו של חוקר טבע.

האוספים והארכיונים מאפשרים לבחון מחדש את המבטים האלה. כיום אפשר לבנות מפגש בין מחקר למרחב מתוך שאלות אחרות: מי משתתף, מי שומר את החומרים וכיצד הידע חוזר לקהילות? דיוק המפה הימית וכבוד לזיכרון מקומי הם תחומי אחריות שונים, שיכולים להתקיים יחד.

הספרייה הלאומית · קינג, פיצרוי ומשלחות Adventure ו־Beagle.

13 — זיכרון ימי

נתיבים משתנים.
זכר החיים נשאר.

מפעל הנדסי, אנדרטה ומגדלור מבטאים שלוש דרכים לקשר עם השיט בדרום.

1914 · מעבר חדש

תעלת פנמה

פתיחת התעלה ב־15 באוגוסט 1914 סיפקה חיבור בין אוקיינוסים שקיצר מרחקים בנתיבים רבים. היא שינתה את אפשרויות הסחר הימי ואת תפקיד ההפלגות הארוכות סביב דרום אמריקה.

הכף שומרת על מקומה בשיט האוקייני, במשלחות ובדמיון הימי. רשתות התחבורה משתנות; לשון היבשה עודנה ניצבת מול הים.

רשות תעלת פנמה.

1992 · זיכרון

אלבטרוס הפלדה

האנדרטה לימאי האלמוני, יצירת חוסה בלסייס, נחנכה באי הורן ב־5 בדצמבר 1992. דמות האלבטרוס שלה מזכירה את מי שאיבדו את חייהם בים.

הצללית מזמינה עצירה מול הנוף. הבנת משמעותה מאפשרת להביט מעבר לדמות המלח המנצח ולתת מקום להיעדר.

חיל הים · מועד חנוכת האנדרטה.

נוכחות יומיומית

האור וההקשבה

המגדלור והתחנה המנהלית הימית הם חלק ממערכת הסיוע והפיקוח הימי. מידע מטאורולוגי ותקשורת מחברים את האי לספינות ולמרכזי התיאום.

מאחורי סמל הקצה עומדת עבודה יומיומית. מגורים ותפעול במקום דורשים רציפות, קשב ויחס ממשי למזג האוויר הדרומי.

חיל הים · נוכחות וסיוע ימי.

החוף הסלעי של האי הורן, עם המגדלור ואנדרטת האלבטרוס כפי שנראו ב־1994
האי הורן, 1994 · תצלום היסטורי של Aah-Yeah · CC BY 2.0. תיעוד מן התקופה, שאינו בדיקה עדכנית של המתקנים.

14 — שימור

לשמור
על הקשרים

הפארק הלאומי קאבו דה אורנוס הוקם ב־26 באפריל 1945 ומגן על 63,093 הקטר. הוא כולל איים בקבוצות וולאסטון והרמיט. ההכרזה על השמורה הביוספרית ב־2005 הוסיפה קנה מידה של שימור המחבר מערכות יבשתיות, סביבות ימיות וקהילות אנושיות.

שמורה ביוספרית מבקשת לחבר שימור, מחקר ואורחות חיים בני קיימה. ההכרה אינה אומרת שבכל המרחב חלים כללי הפארק הלאומי, או שהנוף נמצא מחוץ לשינויים העולמיים.

המחקר בכף הורן עוסק בתגובות לאקלים, במגוון ביולוגי ובמינים שהובאו מבחוץ. השפעות יונקים פולשים על עופות וסביבות מימיות באזור מראות שריחוק אינו מבטיח הגנה. יש למקם את הרישומים באיים ובזמנים שלהם: בעיה שתועדה בנווארינו אינה מתארת אוטומטית כל חלק בפארק.

שימור ביולוגי־תרבותי מחבר את הדאגה הזאת עם שפות, ידע וקשרים למקום. שילוב קהילות בידע ובהחלטות מרחיב את מושג המורשת. בנוף יש יצורים, תהליכים ותושבים; הגנתו מחייבת לבחון כיצד הם מקיימים זה את זה.

פארק: MMA · שמורה: UNESCO · מחקר ושימור ביולוגי־תרבותי: CHIC.

15 — הווה

המרחב
ממשיך לדבר

בפוארטו ויליאמס, הכרת האזור פירושה גם להקשיב למי שמקיימים את זיכרונו.

המוזיאון האזורי Yagan Usi – Martín González Calderón אימץ את שמו ואת תצוגתו החדשה ב־2024, לאחר דיאלוג עם הקהילה. התערוכה מחברת את תולדות האבות, תמורות המרחב והמשכיות עם יגאן.

קליעת סלים, חפצי שיט ומילות השפה מוצגים כקשרים לאנשים ולידע. שמו של מרטין גונסאלס קלדרון מוקיר איש תרבות וסמכות במסורת שיט הקאנו ששיתף פעולה עם המוזיאון.

שילוב ההווה הזה משנה את אופן הביקור בקצה. ביקור יכול לחבר נוף, ארכיון, מדע ושיחה, ולהכיר בכך שיש זיכרונות ציבוריים ואחרים השייכים למשפחות ולקהילות. הקשבה אינה מקנה גישה לכל דבר ואינה הופכת חוויה של אחר לסצנה זמינה לשימוש.

תולדות כף הורן נמשכות במקומות האלה. הן אינן מסתיימות בספינה מ־1616, במפה מהמאה ה־19 או באנדרטה, אלא מוסיפות להיבנות מתוך המרחב.

המוזיאון האזורי Yagan Usi · חידוש 2024.

16 — לטייל בתשומת לב

גם המסע
לומד להמתין

שיט

לקבל את מזג האוויר

הגישה לאי הורן היא דרך הים והירידה לחוף תלויה בתנאים. תוכנית עשויה להשתנות; בירור עם הרשויות והמפעיל הוא חלק מן ההכנה.

קרקע

ללכת בשביל העץ

הישארות בנתיבים מוסדרים מגינה על הצמחייה ומפחיתה חשיפה למשטחים רטובים וחלקים. הרוח דורשת תשומת לב גם בהליכות קצרות.

בעלי חיים

להשאיר מרחב

התבוננו בלי להאכיל, לגעת או לרדוף. כיבוד ההנחיות והמרחקים מונע הפרעה לפעילות בעלי החיים ושומר על משמעות המפגש.

קהילות

להקשיב ולכבד

הכירו ביוצרי הסיפורים והידע. שאלו לפני צילום אנשים או כניסה למרחבים קהילתיים; העדיפו חוויות שהוסכמו עם המשתתפים.

מידע על גישה ושמירת הפארק: CONAF · שיט: חיל הים של צ׳ילה. יש לבדוק תנאים והוראות עדכניים לפני הנסיעה.

קצה מיושב

האופק נפתח.
הזיכרון נשאר.

אפשר לראות בכף הורן קצה סלעי או מפגש של קני מידה: צמח האוצר מים, ציפור מעל הגלים, נתיב אוקייני, קאנו ומילה הנמסרת שוב.

כדי להבין אותה יש להחזיק את התמונות יחד. הדרום הקיצוני אינו מסתכם בריחוק או בקושי להגיע. עומקו באורחות החיים ובסיפורים שהים מחבר.

17 — שאלות יסוד

להמשיך
להבין

הבהרות המסייעות לקרוא את המרחב בלי לבלבל בין קני המידה שלו.

האם כף הורן היא קצה היבשה היבשתית?

היא נמצאת על אי. הקצה הדרומי של יבשת דרום אמריקה הוא כף פרוורד בחצי האי ברנזוויק; איי דייגו רמירס נמצאים מדרום להורן.

האם הכף ומעבר דרייק הם אותו דבר?

לא. הכף היא בליטה באי הורן; דרייק הוא המסדרון האוקייני שבין דרום אמריקה לאנטארקטיקה. הקפת הכף וחציית דרייק אל אנטארקטיקה הן דרכים שונות.

איזה עם ילידי קשור ישירות לארכיפלגים האלה?

עם יגאן, הקשור היסטורית לתעלות שמדרום לארץ האש. הקהילות ותהליכי ההתחדשות שלו הם חלק מן ההווה.

האם היערות הזעירים נמצאים רק באי הורן?

לא. הביטוי מתאר חברות קטנות של טחבים, טחבי כבד וחזזיות באזור התת־אנטארקטי. תוכנית התיירות האקולוגית עם זכוכית מגדלת פועלת באומורה, באי נווארינו.

האם פארק לאומי ושמורה ביוספרית הם אותו מעמד?

לא. הפארק הוא שטח מוגן מסוים. השמורה הביוספרית כוללת מרחב יבשתי וימי רחב בהרבה, עם יעדי שימור, מחקר ופיתוח בר קיימה.